איך הפכתי לכותב תוכן פרילאנס בתאילנד?

היי, מה נשמע? נעים להכיר..
אני שי, כותב תוכן במשרה מלאה מהבית.
המילים שאתם רואים מול העיניים נכתבו בדירה הנחמדה שלי בבנגקוק, בה אני עובד בתור כותב תוכן עבור לקוחות בארץ. רוצים לדעת איך הכל התחיל? הישארו איתי עוד כמה שורות..

לסיפור שלי יש שתי התחלות, במיוחד בגלל שלסיפור יש גם שני חלקים.
האחד כותב תוכן בפרילאנס, בעוד השני הוא החלק שתאילנד דורשת.
אתחיל דווקא עם הצד של תאילנד, בעיקר כי זה הסיפור הראשון מבין השניים.

לבנגקוק הגעתי בפעם ראשונה בשלהי שנת 2012 אחרי שסיימתי תקופה בתור מאבטח בבית מלון בירושלים בתור חלק מהעבודה המועדפת אחרי הצבא. עברתי לירושלים עוד במהלך חופשת השחרור מהצבא, מצאתי דירה ועבודה יחסית בקלות וזינקתי אל העולם בידיים חשופות.

אחרי בערך 8 חודשים של עבודה מייגעת עם שעות לא שעות במשמרות כפולות, הרגשתי שהתפקיד הזה כבר מיצה את עצמו, וחשבתי שזה הזמן הנכון ביותר לנסות את מזלי מחוץ לגבולות ישראל.

באותו זמן בדקתי כמה אפשרויות על עבודה בחו”ל אבל רוב המשרות הזמינות הם לעגלות קוסמטיקה בארה”ב, מה שדורש ממני אשרת עבודה (לא מוכן לעבוד במקום בלי אישור לעשות זאת)
בדיוק אז קיבלתי שיחת טלפון ממכר שיצא לי לעבוד איתו באילת, הוא בדיוק היה בתהליכים של פתיחת עגלות קוסמטיקה כאן בתאילנד, ותוך פחות מחודש הייתי כבר על המטוס, לא חשבתי שאוכל למצוא הזדמנות טובה מזאת, ואני עוד מכיר את מנהל החברה, מה צריך יותר מזה?

בתחום העגלות עבדתי כמעט שנתיים בשלוש חברות שונות,
הכסף היה טוב אבל בסוף הבנתי ש”לאנוס” לקוחות לקנות
את מה שהם לא רוצים או צריכים זו לא המטרה שלי בחיים.

 

על גג הבניין בבנגקוק

חייו של פרילנסר בבנגקוק

כאן אנחנו מתחילים את הפרק השני בסיפור..

אחרי מעל שנתיים שאני כבר גר כאן בבנגקוק, התחלתי להרים כמה פרויקטים מזדמנים, חלקם צלחו וחלקם פחות, אבל אחד מהם שקסם לי במיוחד היה תרגום תוכן לאתרי אינטרנט. מה שמוזר זה שבאותה תקופה הייתי כבר בן 25, אבל לא היה לי מושג שתוכן שווה כסף, תמיד הייתי בטוח שכדי להרוויח מזה צריך לעבוד בזה במשרה מלאה, וכדי להתקבל למשרה כזו צריך תואר קודם. את זה אני לא רואה קורה..

אז עוד עבדתי בחברת טיולים שדרשה ממני נוכחות של 10 שעות כל יום, 6 ימים בשבוע, אבל הייתי מוכן לעבוד בשעות הערב אחרי העבודה רק כדי למצוא כמה לקוחות ראשונים איתם אוכל להתחיל לעבוד. התחלתי לנבור ולבדוק, ניסיתי להיות פעיל בקבוצות בפייסבוק, ולא עבר זמן רב עד שקיבלתי את הלקוח הראשון שלי.

לא יכולתי לבקש לקוח טוב יותר מזה, הוא אהב את סגנון הכתיבה שלי והביקוש שלו היה אפילו יותר גדול מההיצע שאני יכול לתת, אחרי יום עבודה של 10 שעות ועוד שעה בממוצע בפקקים לא קל להישאר מרוכז כדי לכתוב מאמרים על נושאים כמו חנות חומרי בניין בירוחם א משהו בסגנון.

ידעתי שאני רוצה לעמוד בסטנדרט מסוים עם איכות התוכן שאני מציע, אז בכל פעם שהתחלתי לכתוב מאמר, עשיתי עליו תחקיר בלפחות 2-3 אתרים שונים כדי להבין על מה מדובר ואיפה אפשר להרחיב. בדקתי כמה פעמים את השעון בזמן שכתבתי כדי להבין כמה זמן בממוצע לוקח לי לסיים מאמר והאם זה בסוף יוצא משתלם, וראיתי שאולי זה לא יהפוך אותי למיליונר, אבל זה כן יכול לתת לי לשמור על רמת חיים טובה, טיולים מזדמנים ואפשרות לחסוך גם לעתיד.

אוקי, יש לי לקוח שצריך כמות מאמרים חודשית גדולה יחסית, עוד שתיים כאלה ואני יכול להתחיל לחשוב על לעשות את זה במשרה מלאה.

אבל רגע, הלו, לאן רצת? איך הלקוח הזה הולך לשלם לך? ויותר מזה, איך אתה הולך להוציא לו קבלה?!

אחרי כמה ימים של בירורים על האפשרויות שלי לרשום את הקבלות על שמי בארץ, ראיתי שאני מגיע למבוי סתום. לא רק שאני נחשב לתושב יורד וסגרתי את חשבון הבנק בארץ כי הוא זז רק בכיוון אחד למרות שאין לי שום מגע איתו, איך אני יכול לפתוח ולנהל עסק בארץ אם אני בכלל בתאילנד?

החלטתי להיעזר בחברה התאילנדית שלי ולרשום כאן עסק על שמה. אני מכיר כבר את שיטת המס התאילנדית ואני יודע שהיא כלל לא מאיימת בהשוואה לארץ, שם אי אפשר להתנהל רק מול מס ההכנסה, יש גם ביטוח לאומי ומע”מ ובירוקרטיה שעוד תגרום לי להתקרח.

עכשיו לאתגר הבא, איך אני מעביר את הכסף?

לא כל הלקוחות יכולים לשלם בפייפאל, אז הייתי צריך להיעזר בחברים ובני משפחה שיוכלו להעביר לי את הכסף לכאן. דווקא כאן לא מדובר במכשול רציני כלל, החלק הקשה הוא דווקא למצוא את הדרך המשתלמת ביותר כדי להימנע כמה שיותר מעמלות, לפעמים הן יכולות להגיע לעשרות אחוזים שמדובר בהעברות לחו”ל. גם את פייפאל אי אפשר לצייר בתור אופציה משתלמת כי אחרי העמלה שלהם ושערי ההמרה אני עדיין מאבד לפחות 7% מהסכום, אבל הקלות הבלתי נתפסת בה זה קורה לפעמים שווה את זה.

אחרי שעבדתי כבר תקופה קצרה עם אותו לקוח, הוא הגדיל ושידך לו עוד חבר שלו שצורך מאמרים לארוחות בוקר בדיוק באותה הכמות. חלום! אז כבר דיברתי עם מקום העבודה העדכני, וסיימתי את תקופתי שם בזמן קצר. משם והלאה הדרך כבר הייתה קלה יותר, הלקוח השלישי לא איחר להגיע וכך גם הרביעי, בעוד לקוחות מזדמנים שצריכים הזמנות קטנות תמיד צצים לעשות שמח. הבנתי שיש לי משהו בידיים, אני יכול לספק שירותי תוכן באיכות גבוהה ובמחירים זולים בזכות זה שאני גר ומתנהל כאן.

העניין שלי אף פעם לא היה רעב בלתי פוסק לכסף, אני בסך הכל רציתי לנהל לעצמי את החיים ולא להיות כפוף לגחמותיהם של הממונים עלי. אני חושב שהסיכוי לזכות בלוטו פעמיים ברצף גבוהה יותר מאשר הסיכוי למצוא עבודה בה לא רק שתוכל להרוויח משכורות נאות אלא גם באמת להיות מאושר ונטול לחצים, אבל אולי זה רק אני…

*עדכון – מאז שנכתב הפוסט כבר הספקתי לעשות עלייה ולחזור לארץ.

לא תתנו בתגובה?

אולי היא תיצור שיח מעניין, אולי לא..